ולחשוב שרק לפני חודש ימים, בדיוק בשעה הזו, החלו לצפצף המכשירים המבשרים על היעלמות של שנים, אולי שלושה נערים באזור 'גוש עציון'.

רכבת ההרים הישראלית, זו שדהרה בטירוף בחודש האחרון, לרגע כמעט והשכיחה מאתנו כיצד החל הכל…

אתמול היה צריך אייל יפרח הי"ד לחגוג 19.
אתמול היה אמור אייל לחגוג ולשמוח.
אתמול היה אמור בחור אלמוני ומתוק מהעיר אלעד, להשתתף במסיבה צנועה בחיק המשפחה לרגל יום הולדתו.

לא זכה. לא זכו. ולנו יש עוד שם מפורסם במצעד מקדשי ה' בחייהם ובמותם.

כשחיפשנו את אייל ואת נפתלי וגלעד, אולי מצאנו את עצמנו.

ומעט לפני יום הולדתו ה-19 הצליח אייל למצוא את המאחד והמלכד בעם אליו הוא שייך.

בין גיל החופה לגיל הרדיפה, הצלחנו אנחנו, בזכותו ובזכות חבריו לנסיעה האחרונה, לגלות דברים שלא ידענו על עצמנו, שאולי כבר לא האמנו עלינו.

לא שכחנו אותך אייל…
בבקשה אל תשכח אותנו.

יום הולדת שמח אייל, יום הולדת שמח ליד כיסא הכבוד.

אל תפסיק לרגע להתפלל עלינו! על הוריך הצדיקים והחזקים, על אחיך ואחיותיך שכל כך מתגעגעים, על עם ישראל שהתגייס כולו למצוא אותך, עלנו, שהלכנו אבלים אחרי מיטתך משל היית אח ורע קרוב, ובעיקר אייל, אנא בקש על אחיך, אלה שיצאו אמש להבטיח שאתה גלעד ונפתלי – בע"ה תהיו המקרה האחרון.